אודות היצירה

פאול בן-חיים חיבר את הסונטה שלו לכינור יחיד בהשפעת קונצרט למוסיקה חדשה, אשר נערך על ידי יהודי מנוחין בתל אביב בשנת 1951 , והקדיש את יצירתו לכנר המעולה הזה; הסונטה חוברה בסתיו 1951 . שלושת פרקיה הם בעלי צורה בהירה ותוכן מרוכז: בפרק הערני הפותח מתאחדים הצורה של מבוא וכוח הדחיפה הריתמי של טוקטה; הפרק האיטי, המבוצע עם מעמעם, הוא קטע דמיוני של "מוסיקה ים-תיכונית", ואף על פי שהמלחין דורש לנגנו "בהעדר גיוון", הרי נוצר בו גוון אינסטרומנטלי מיוחד במינו, המושך לב בקישוטים, סלסולים ורשמי-הד; בפרק הסיום חוזרים מעופו וכוחו של הפרק הפותח וקצביו העזים מרמזים על קצבי ההורה. נגינת הבכורה של הסונטה הושמעה על-ידי יהודי מנוחין באולם קארנגי בניו-יורק, ב 4- בפברואר 1952 ; אותו אמן הגיש את נגינת הבכורה הישראלית באפריל אותה שנה.