מנחם ויזנברג
שלישייה
לעוד, צ'לו ופסנתר
אודות היצירה
היצירה נכתבה בהזמנת אורי ורדי ובסיועה של אוניברסיטת ויסקונסין, ארה"ב. היא מהווה המשך ליצירותיי הקודמות, המשלבות את העוד עם כלי הנגינה הנהוגים במוסיקה מערבית, בהקשר מוסיקלי אמנותי מערבי. היצירה מתפתחת באופן חופשי ואסוציאטיבי, כשחלקים ממנה כתובים, ואחרים פתוחים לאלתור באחד הכלים, על בסיס אוסטינאטו באחרים. מבנה היצירה, דמוי הפסיפס, מציין השפעות של מוסיקה מזרחית. למרות את, השימוש באותם אלמנטים בתחום התזמור, המקצב, ההרמוניה והמלודיה והחזרה עליהם תוך שינוי, תורמים לאחדות היצירה. היצירה, ברובה, בעלת אופי קודר ומקונן (lamento). רק לקראת סיומה מסתמן שביב תקווה מהול במעט אופטימיות.
מנחם ויזנברג