אודות היצירה

חזיונות לחליל, תזמורת כלי קשת ופסנתר נכתבה בשנת 1957, בתקופת יצירתו השנייה של פרטוש (שהיא תקופתו הפורה ביותר, לפיו). היצירה מבוססת על חומר מוזיקלי תימני מסורתי, אך חומר מוזיקלי זה אינו מצוטט ביצירה: פרטוש תופס את רוח הדברים במוטיבים של החומר ונותן להם ביטוי אישי משלו. תזמור היצירה - חליל, כלי קשת ופסנתר - הוא תזמור חסכוני שמאלץ את פרטוש להשתמש בחומר מוזיקלי באופן יצירתי ולתזמר את היצירה בצבעוניות.  היצירה מורכבת משלושה פרקים - איטי, מהיר, איטי - כאשר בפרק הראשון כלי הקשת הם הדומיננטיים ביותר, והם מאסיביים ובעלי צליל גדול ומאיים; בפרק השני, זועם ואנרגטי, מנגן האנסמבל כולו, כאשר החליל וכלי הקשת מחלקים בין עצמם את מרכז תשומת הלב עם פסאז׳ים מהירים ותזזיתיים. הפרק השלישי נפתח בצלילי כינור סולו המלווה על ידי הפסנתר, כאשר החליל ממשיך את הקו המלודי של הכינור, הפעם בליווי כל תזמורת כלי הקשת, שמנגנים על סיום חרישי בצירוף הפסנתר.