אודות היצירה

הלחנתי שלשה פסוקים מתוך "שיר השירים" לחג שלשים ושש שנים (פעמיים ח"י) של מקהלת "זמיר" מבוסטון. בחרתי בשלשת הפסוקים המסוימים האלה מסיבות מובנות כמתאימים ביותר למאורע. הלחנתי אותם למקהלה בחמשה קולות ופסנתר.

לפסנתר תפקיד הרבה יותר משמעותי מאשר מילוי הרמוניות או הכפלה של קולות המקהלה. בכמה רגעים, כמו בפרק השני והשלישי, הפסנתר נשמע למעשה כאילו הוא השחקן הראשי, כשהוא מוביל את חמשת קולות המקהלה ממשפט למשפט.

גם כל אחד מחמשת קולות המקהלה נע לאורך נתיב משלו, כשהוא נהנה  ממידה רבה של חופש. אין לחן אחד ראשי אשר שאר הקולות משמשים לו "ליווי" או מילוי הרמוניות. כל חמשת הקולות שווי חשיבות. כולם שרים בו זמנית, כל קול את המנגינה שלו. כוונתי (אולי הבלתי מודעת) הייתה ליצור רושם של חגיגת אביב עליזה, אשר בה האחדות של האהבה הארוטית ואהבת הטבע שואפת להגיע לפסגות הגבוהות ביותר של רוחניות.

לימים שכתבתי את תפקיד הפסנתר בשביל תזמורת. כל מה שאמור לגבי תפקיד הפסנתר נכון על אחת כמה וכמה לגבי תפקיד התזמורת. הגרסה התזמורתית הושמעה לראשונה בפומבי בפסטיבל אבו גוש באביב 2007 בביצוע מקהלת תל-אביב ותזמורת "סימפונט רעננה", בניצוח מיכאל שני.