אודות היצירה

האלכימיה שהופכת מילים למוסיקה, או יותר נכון: שמרכיבה מוסיקה על מילים ועושה מהן מהות אחת, אלכימיה זאת הייתה לי מאז ומתמיד תעלומה שנבצרה מבינתי. אני רק יודע, כי היא קיימת, ומבחינתי כמלחין אני יודע כי במקרה הנדיר הטוב יוצאת מתכת אצילה, לפעמים אפילו זהב. אך אין לי כל שליטה על התהליך. מה שאני יכול, וחייב לעשות, הוא לקרוא את המילים פעמים רבות, רצוי בקול רם, להפנים את המקצבים והמשקלים, את ההטעמות ואת צלילי ההגאים וההברות – כל אלה עניינים שניתנים להגדרה פחות או יותר ברורה. אך עלי להפנים גם, ובמיוחד, את התוכן ואת מה שהוא מביע ברמה הרגשית – ועניין זה אינו ניתן להגדרה. כאן המסתורין, כאן התעלומה.

במשך שנים רבות העסיקה אותי קינת דוד על שאול ועל יהונתן בנו. לא העזתי להלחין אותה, עד שבאו אלי שרון רוזנר וזהר שפי והציעו לי לכתוב "משהו" בשבילם, כלומר בשביל אנסמבל סולני באך שהם הקימו. מייד היה לי ברור כי ה"משהו" הזה יהיה קינת דוד ושאני חייב לעשות את זה. 

הלחנתי את קינת דוד בשישה פרקים. הקינה פותחת בלחן קודר מאוד, מתמשך ואיטי מאוד, שמשמיעים הצ'לו והבאס בצליליהם העמוקים. יתר הכלים מצטרפים בהדרגה. לחן זה יישמע גם בסוף הפרק הראשון וגם בסוף הקינה והוא משמש כמסגרת לקינה כולה. האווירה הקודרת של לחן זה משתלטת על כל השאר.

יחזקאל בראון