אודות היצירה

מוסיקה קונצ'רטנטה לחליל וכלי קשת חוברה בשנת 1961. שנה זו הייתה משמעותית במיוחד לסטוצ'בסקי – הוא ציין את יובל השבעים להולדתו בסדרת קונצרטים ומסר את אוספי ספריתו הפרטית לספרייה למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל בתל-אביב, אז הספרייה המרכזית למוסיקה בישראל. לדבריו, מטרת תרומתו הייתה: "לשמש כמקור השכלה לטיפוחם ופיתוחם של דורות חדשים של מוסיקאים". יצירה זו היא השלישית בסדרת יצירות שהולחנו לכלי סולו אחד או שניים ולתזמורת מיתרים מפרי עטו – קדמו לה קונצ'רטינו לקלרנית וכלי קשת (1957) ופנטזיה לאבוב, נבל ותזמורת כלי קשת (1959) שבוצעה בביצוע בכורה בידי תזמורת קול ישראל באותה שנה, במסגרת חגיגות היובל. מוסיקה קונצ'רטנטה שייכת לתקופת היצירה השלישית של סטוצ'בסקי. לאחר שבראשית דרכו כמלחין באה לידי ביטוי השפעת מוזיקת הכליזמר, ולאחר עלייתו לארץ בשנת 1938, נוספה לה גם השפעת הפולקלור הארצישראלי, מראשית שנות החמישים השפעות אלו נטמעו אל תוך סגנון אישי שהושפע ממוזיקה מודרנית אליה נחשף עוד בהיותו צ'לן צעיר באירופה בשנות העשרים של המאה העשרים. היא כתובה בסגנון מודרני, אך שורשי חיבורה נטועים במסגרת הרמונית וצורנית מסורתית. הבחירה בכותרת 'קונצ'רטנטה' בשונה מ'קונצ'רטו' מבליטה את הקשר בין החליל לבין אנסמבל המיתרים הפועלים כגוף אחד, במובן של הסכמה ופעולה משותפת יותר מאשר כניגוד, אם כי שתי משמעויות אלו של המקור concertare באות לידי ביטוי בפיתוח המוטיבים המוזיקליים. פתיחה קצרה בכלי הקשת מבססת כמה מן התבניות המלודיות המופיעות לאורך היצירה כולה. אף שבתחילה נראה כי יש הבדל בין קווי האופי של התזמורת לבין אלו של החליל, לאורך רוב הפרק הראשון הם מנהלים דו שיח תמידי סביב מוטיבים דומים ומושפעים זה מזה. קדנצה קצרה בחליל מובילה ברצף לפרק האנדנטה ממנו בוקע האלגרו המהיר המסיים. כל הפרקים בנויים מפיתוח וריאטיבי של נושאים דומים, תוך שינוי האופי, מהירות הנגינה, הדינמיקה והמרקם. הופעתו המחודשת של אחד הנושאים השירתיים מהפרק הראשון בפתיחת הקדנצה המובילה לסיום היצירה מחזקת עוד יותר את הקשר ההדוק בין כל חלקיה. ד"ר ענת ויקס