צבי אבני

צבי אבני, מבכירי הקומפוזיטורים בישראל וחתן פרס ישראל, נולד בגרמניה ב-1927 ועלה ארצה -1935. את ראשית צעדיו בתחום המוסיקה עשה בכוחות עצמו ואחר-כך למד אצל פאול בן-חיים ומרדכי סתר, באקדמיה למוסיקה בתל-אביב. בהמשך השתלם בארצות-הברית, אצל ולדימיר אוסצ'בסקי במרכז למוסיקה אלקטרונית של אוניברסיטת קולומביה-פרינסטון וכן בטנגלווד אצל אהרון קופלנד ולוקאס פוס. בעבר שימש כראש החוג לתיאוריה ולקומפוזיציה באקדמיה למוסיקה ולמחול ע"ש רובין בירושלים, ייסד את המעבדה למוסיקה אלקטרונית ועמד בראשה וכיום הוא משמש כפרופסור לתיאוריה ולקומפוזיציה במוסד זה.

יצירותיו כוללות מוסיקה תזמורתית, מוסיקה קאמרית להרכבים שונים, מוסיקה קולית ומקהלתית, מוסיקה אלקטרונית וכן מוסיקה לבלט, לתיאטרון, סרטים אמנותיים, תסכיתי רדיו ועוד. רבות מהן הודפסו ויצאו לאור על גבי תקליטים ותקליטורים והן מבוצעות לעיתים תכופות ברחבי העולם בידי סולנים, הרכבים שונים ותזמורות סימפוניות בארץ, באירופה ובאמריקה.

צבי אבני זכה בכמה וכמה פרסים חשובים, ביניהם פרס ישראל למוסיקה (2001), פרס אמ"ת (2015), פרס האמנות של מדינת הסאר בגרמניה (1998), פרס ראש הממשלה מטעם השופטים על מפעל חיים (1998), פרס אקו"ם על מפעל חיים (1986), פרס אנגל, פרס ליברסון, פרס קיסטרמאייר ועוד.

במסגרת פעילותו הענפה בחיי המוסיקה של ישראל, הוא שימש בעבר כיו"ר איגוד הקומפוזיטורים ועמד בראש "ימי המוסיקה הבינלאומיים" שהיו בישראל ב-1980. שנים אחדות היה יו"ר המדור למוסיקה של המועצה הציבורית לתרבות ולאמנות ושימש פעמיים כיו"ר חבר השופטים של התחרות הבינלאומית לפסנתר ע"ש ארתור רובינשטיין (ב-1989 וב-1992). מ-1991 הוא יו"ר ההנהלה של תנועת הנוער המוסיקלי בישראל. הוא ייצג את ישראל בפורומים בינלאומיים שונים ונשלח מטעם המדינה למסעות-הרצאות מקיפים בחו"ל.